11 2022 ינואר מגזין ממבט ראשון מ"מ). 8-9 של הקרנית, מקובל לקלף את שכבת האפיתל לפני תחילת הטיפול (קוטר של לאחר קילוףהאפיתל מוזלףהריבופלבין על גבי הקרנית למשך חצי שעה, ולאחר מכן נחשפת . על פי "פרוטוקול דרזדן" הקרנית נחשפת למשך חצי שעה UVA- הקרנית לקרני ה דקות. הריבופלבין 5 , תוך כדי הזלפת הריבופלבין כל UVA (370nm, 3mw/cm2(- ל גורם לשחרור רדיקלים חופשיים, ואלו גורמים ליצירת קשרים UVA- המשופעל על ידי ה כימייםקוולנטייםחזקים בין מולקולותהקולגן. בצורה זו הקרניתהופכת להיותחזקה ועמידה יותר. אפקט נוסף של הטיפול הוא השטחת קימור הקרנית שמתרחש ברוב המקרים, אם כי אפקט זה אינו צפוי. בסיום הפרוצדורה שמים למטופל עדשת מגע טיפולית על הקרנית (עקב קילוף האפיתל), והמטופל מקבל מרשם לטיפול מקומי בטיפות אנטיביוטיות וסטרואידליות וכן משככי כאבים. חודשים. 3- הטיפול באנטיביוטיקה מופסק אחרי כשבוע והטיפול בסטרואידים לאחר כ חודשים, חצי שנה ושנה לאחר הפרוצדורה 3 , ימים, חודש 5 המטופל מוזמן למעקב לאחר על מנת לבדוק את אפקט הטיפול ולשלול התפתחות סיבוכים. בשנים האחרונות פותחו פרוטוקלי טיפול שונים לצילוב קרנית המתמקדים בעיקר בקיצור הטיפול וביצוע טיפול ללא קילוף האפיתל. מחקרים שבחנו פרוטוקולים מזורזים המקצרים על ידי שימוש בעוצמה גבוהה יותר של האור הראו UVA- את משך החשיפה לקרני ה דקות זהים ליעילות טיפול ארוך. לעומת 10- ו 5 שהיעילות של פרוטוקולים מקוצרים בני זאת, רוב המחקרים שבוצעו על טיפולים שלא כללו הסרת אפיתל הראו כי יעילות טיפולים אלו נמוכה יותר. קונטרה אינדיקציות יחסיות לצילוב קרנית הינן מטופלים לאחר זיהום הרפטי בקרנית, עכירויות קרנית משמעותיות, נטייה להצטלקות, ריפוי פצע לקוי ומחלות אוטואימוניות. מיקרון לאחר קילוף האפיתל) ניתן להתאים את 400- במטופלים עם קרניות דקות (מתחת ל הטיפול בכמה דרכים: צילוב ללא קילוף אפיתל, שימוש בריבופלבין היפוטוני ("המנפח" את ” שפורסם לאחרונה. Sub 400“ הקרנית), טיפול על גבי עדשת מגע או שימוש בפרוטוקול צילוב קרנית הינה פרוצדורה יחסית בטוחה עם שיעור סיבוכים נמוך ביותר. סיבוכים נדירים שתוארו כוללים בין השאר זיהומים בקרנית, עכירות בקרנית, בצקת כרונית ותמסקרנית. יעילות .80%-90% - הטיפול, שנמדדת על פי התייצבות קימור הקרנית והרפרקציה, עומדת על כ במטופלים בהםהטיפול הראשוני כשל, ניתן לבצע טיפול נוסף עםאחוזי הצלחה מעט נמוכים יותר. הטיפול בצילוב קרנית גרם למהפך של ממש בניהול חולי קרטוקונוס והוא מאפשר לרופאי העיניים לטפל במחלה שעד כה לא הייתה ברת טיפול. מאז הצגת טיפול צילוב הקרנית, ירדה כמות ניתוחי השתלות קרנית בעולם בקרב חולי קרטוקונוס. מנגד, יש לציין כי ישנם רופאי עיניים המחזיקים בדעה כי ניתן לעצור את המחלה בצעירים גם ללא טיפול וזאת בהסתמך על תוצאות מחקרים שהדגימו עצירת התקדמות מחלת הקרטוקונוס CXL ע"י חינוך המטופלים להימנע ממגע בעיניים, זיהוי וטיפול בדלקת לחמית אלרגית והפרעות פני השטח של העין. על כן, יש לבחון כל מקרה לגופו ולתת לכל מטופל את הטיפול שייתן לו את התוצאה ארוכת הטווח הטובה ביותר. למטופלים Cross-Linking טיפול צעירים הסובלים ממחלת קרטוקונוס בשלביה הראשונים, המחלה הינה אסימפטומטית, אך ככל שהמחלה מתקדמת האופטיקה התקינהשל הקרנית נפגעת ובהתאם נפגעותחדות ואיכותהראייהשל המטופלים. שכיחותה , לעומת זאת בישראל שכיחות הקרטוקונוס היא 1:2000- באוכלוסיות שונות בעולם היא כ .1:700 מהגבוהות בעולם ונעה במחקרים שונים סביב הגורמים לקרטוקונוס הינם מולטיפקטוריליים. למחלה מרכיב גנטי ולאורך השנים נתגלו עשרות גנים הקשורים למחלה. כמו כן, מספר מחקרים מצאו קשר בין קרטוקונוס לאלרגיה, אטופיק דרמטיטיס ושפשוף עיניים, ולאחרונה מתחזקת ההבנה שנזק מכני כרוני לקרנית ”). מחלת הקרטוקונוס בקרב No rub, no cone“( הינו מרכיב קריטי בהתקדמות המחלה ) בדרך כלל תתקדם מהר יותר, תשפיע באופן חמור על הראייה 18 ילדים וצעירים (מתחת לגיל ותעלה את הסיכוי להשתלת קרנית. בנוסף, מהירות השינויים וחומרת הפגיעה בראייה לא ניתנים לחיזוי מראש. ככל שאנו מתבגרים הקרנית מתחזקת (ע"י תהליך טבעי של צילוב סיבי הקולגן בקרנית, הסבר בהמשך המאמר) ובעשור הרביעי לחיים הקרנית בד"כ כבר חזקה מספיק כדי למנוע החמרה של הקרטוקונוס, למעט מקרים קיצוניים. דרכי הטיפול הטיפול בקרטוקונוס מתמקד בזיהוי מוקדם של המחלה, הרחקת גורמי סיכון להחמרתה, מעקבצמודע"יהדמייתקרנית(טופוגרפיהשלהקרנית), תיקוןהעיוותהאופטי ע"י משקפיים/ עדשות מגע או פרוצדורות כירורגיות (לדוגמא, השתלת טבעות אינטרה-סטרומליות) ובמקרים בהם מזהים התקדמות של המחלה או במטופלים בסיכון גבוה להחמרה, טיפול ) בקרנית על מנת לחזקה. במקרים קשים Collagen Cross-Linking ( בצילוב סיבי הקולגן בהם הקרנית מעוותת ומצולקת, יש צורך בהשתלת קרנית על מנת לשפר את הראייה. הטיפול המבוסס היחיד לחיזוק הקרנית הינו צילוב קרנית והוא מיועד למטופלים עם ) בשנה, עלייה של KMAX( קרטוקונוס פרוגרסיבי (החמרה של דיופטר אחד בקרטומטריה דיופטר באסטיגמטיזם ברפרקציה סובייקטיבית או ירידה של שורה אחת בראייה בלוח סנלן) וכן למטופלים בסיכון גבוה גם ללא "הוכחת" התקדמות המחלה (לרוב מטופלים צעירים עם דלקות אלרגיות קשות, סיפור משפחתי משמעותי וחוסר יכולת לשלוט בשפשוף העיניים). מעקב אחרי אותם מטופלים צעירים על מנת "להוכיח" התקדמות של המחלה לפני ביצוע , כפי שמקובל לעשותעםמטופליםמבוגרים יותר, יכול להוביל לפגיעהמשמעותיתבחדות CXL מוקדם באוכלוסייה זו גם ללא CXL ואיכות הראייה. על כן, רופאי עיניים רבים תומכים בביצוע , ובוודאי כשיש גורמי 6/6 תיעוד להתקדמות הקרטוקונוס, לפעמים גם בעין שעדיין רואה סיכון רבים למחלה קשה. צילוב הקרנית , בה הוצג "פרוטוקול 2003- צילוב סיבי הקולגן בקרנית לטיפול בקרטוקונוס דווח לראשונה ב FDA- אושר על ידי ה 2016 דרזדן"- פרוטוקול צילוב קרנית שנמצא בשימוש עד היום ובשנת ,Riboflavin( לטיפול בקרטוקונוס פרוגרסיבי. צילוב קרנית כרוך בהזלפת תמיסת ריבופלבין (אור אולטרה סגול) ומתבצע על UVA ) על גבי הקרנית ולאחר מכן חשיפת הקרנית לקרני B2 ידי רופא עיניים. על מנת שהריבופלבין יחדור לקרנית ושקרני האור יפעלו בשכבת הסטרומה פרופ' דוד צדוק וד"ר ישי ווייל קרטוקונוס הינה מחלת קרנית בילטרלית, אסימטרית ופרוגרסיבית המתחילה בדרך כלל בגיל ההתבגרות. המחלה מתאפיינת בהידקקות, עיוות והצטלקות של הקרנית. פרופ׳ דוד צדוק מומחה למחלות וניתוחי קרנית המרכז הרפואי שערי צדק ד״ר ישי ווייל רופא עיניים בכיר, מחלקת עיניים, המרכז הרפואי שערי צדק.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=