22 2022 ינואר מגזין ממבט ראשון מבט אל האוטיזם דרך העיניים פרופ׳ יורם בונה וגב׳ קרן אלרט העיניים, מלבד היותן הדרך שלנו להסתכל על העולם, הן גם החלון למוח. מחקרים רבים שנערכו לאחרונה, כולל במעבדה שלנו, מראים שתנועות עיניים לא רצוניות יכולות לספק מידע עשיר על תהליכים תפיסתיים וקוגניטיביים גם ללא שיתוף פעולה או תקשורת עם הנבדק. לדוגמא, באחד המחקרים הראינו שניתן לזהות באמינות גבוהה הכרות עם אדם שאנשים ניסו להסתיר על פי ניתוח תנועות העיניים הלא רצוניות בתגובה לשם כתוב או תמונת פנים. שיטות דומות ניתן להפעיל במקרה של אנשים שאינם יכולים לתקשר כתוצאה מלקות מוחית כמו במקרה של אוטיסטים שאינם מדברים. בשנים האחרונות ישנה התעניינות של הקהילה המדעית בחקר האוטיזם בכלל ובאוטיסטים הלא מדברים בפרט. נהוג להתייחס לאוכלוסייה זו כאנשים בתפקוד נמוך ולקות קוגניטיבית קשה וזאת בשל ציונים נמוכים מאוד באבחונים המקובלים. יחד עם זאת, ישנן עדויות רבות על מקרים של אוטיסטים לא מדברים שמראים ביטויים של אינטליגנציה גבוהה וחשד של הרבה מטפלים שהילדים מבינים הרבה מעבר לרמת תפקודם, אך מתקשים להראות זאת. במחקר שערכנו באוניברסיטת בר אילן בבית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה, יצאנו מתוך נקודת הנחה שההערכות על הלקות הקוגניטיבית אינן מדויקות ולפחות לחלק מהאנשים המאובחנים עם אוטיזם ללא דיבור ישנן יכולות קוגניטיביות חבויות. לפיכך, יצרנו פרדיגמה חדשה של "מבט נרמז" המשתמשת במדדים של דפוסי המבט של ילדים צעירים כתגובה לדיבור ובוגרים בתגובה למילה כתובה. " בנויה כך שכאשר מציגים לנבדק שתי תמונות של עצמים ומשמיעים בקול את שם אחד העצמים, המבט מוסט מבט נרמז" או " Cued-looking הפרדיגמה שלנו שנקראת " .)1 לכיוון התמונה התואמת את המילה המושמעת. למשל, כשהצגנו לנבדק תמונה של דובי ואווירון, והשמענו את המילה דובי, המבט של הנבדק הוסט לכיוון הדובי (איור אותו האפקט קרה כאשר הצגנו מילה כתובה ולאחריה שתי תמונות, כשהמבט של הנבדק הוסט לכיוון התמונה שתאמה את המילה הכתובה. אפקט זה יכול לקרות רק כאשר הנבדק מכיר את המילים, יודע לקרוא אותן ולשייך מילה לתמונה. . שיטת הבדיקה של "מבט נרמז" 1 איור
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=